Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 46a

וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: הֲרֵי הֵן מְחוּלָּלִין עַל מְעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת. טַעְמָא דְּאֵין בְּיָדוֹ מָעוֹת, הָא אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָעוֹת – לַיקְנֵי לְהוּ לְאִידַּךְ בִּמְשִׁיכָה וּפָרֵיק, דְּהָכִי עֲדִיף, דְּהָוֵה לֵיהּ נֻכְרַאי.

Traduction

and then he says: This second-tithe produce that now belongs to you is hereby desacralized on coins that I have at home. The Gemara infers: The reason that it is necessary to employ this artifice is that he does not have coins in his hand. But if he has coins in his hand let him transfer ownership of the coins to the other person by means of the transaction of pulling, and then that other person will desacralize the second-tithe produce. The reason for this is that this procedure is preferable, as the one who desacralizes the produce is a stranger, not the owner of the produce. Therefore, it appears less like artifice designed to circumvent paying the additional one-fifth.

Rachi non traduit

וחוזר ואומר. הרי פירות של מעשר שני שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין:

טעמא דאין בידו מעות. דמדקתני ואין בידו מעות ש''מ דאם היה בידו מעות שם בגורן לא היה אומר לו התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחבירו ומקנה אותם לו במשיכה:

ופריק. וחבירו זה פודה את המעשר:

דהכי עדיף. שאינה נראית ערמה כל כך להיפטר מן החומש:

דהוה ליה. חבירו נוכראה לגבי מעשר וקרינן ביה ממעשרו פרט של אחרים:

וְאִי אָמְרַתְּ מַטְבֵּעַ נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין: נִיקְּנוֹ לֵיהּ מָעוֹת לְהַיְאךְ אַגַּב סוּדָר, וְלִפְרוֹק! דְּלֵית לֵיהּ סוּדָר. וְנַקְנִינְהוּ נִהֲלֵיהּ אַגַּב קַרְקַע! דְּלֵית לֵיהּ קַרְקַע.

Traduction

The Gemara continues to state its objection to the opinion of Rav Pappa. And if you say a coin is acquired by means of a transaction of exchange, then even if the owner of produce has no money in his hand, let the owner transfer ownership of the coins, wherever they are, to the other person by means of a cloth, as he can perform a transaction of symbolic exchange with a cloth; and then let the other person desacralize the produce. The Gemara answers: The case in the baraita is one in which he does not have a cloth. The Gemara challenges: And let the owner transfer ownership of the coins to the other person by means of land, i.e., perform an act of transaction concerning the land and include the coins in the transaction. The Gemara answers: The case in the baraita is one in which he does not have land.

Rachi non traduit

נקנינהו נהליה אגב קרקע. יתן לו זה בעל מעשר קרקע בחזקה ועמהן המעות ומשיחזיק זה בקרקע יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן דתנן (קדושין דף כו.) נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה וחבירו זה יאמר הרי פירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך דהכי עדיף דהוה ליה נוכראה והך קושיא לרב פפא לא מקשינן אלא אתמוהי קא מתמה אמתני':

Tossefoth non traduit

ונקנינהו נהליה אגב קרקע. אברייתא פריך כדפיר' רש''י וי''ל דאדרב פפא פריך אי אמרת בשלמא דאין מטבע נקנה בחליפין מיירי שיש לו סודר ואין לו קרקע דהשתא לא הוי ערטילאי אלא אי מטבע נקנה בחליפין ומיירי שאין לו סודר וגם צ''ל דמיירי בגורן שאינו שלו אכפל תנא כולי האי והדאמר והא עומד בגורן קתני לאו פרכא היא אלא מסיק למילתיה דמיירי דלית ליה קרקע וקשה דלקני ליה המעות בהודאה כמו שקנה רב מרי מרבא על ידי הודאתו של איסור בפרק מי שמת (ב''ב דף קמט.) אע''פ שהיינו יודעין שלא היו שלו תחלה וה''ה בבריא מדקננהו רב מרי אע''ג דלא הוי בר ירושה:

וְהָא עוֹמֵד בַּגּוֹרֶן קָתָנֵי! בְּגוֹרֶן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן גַּבְרָא עַרְטִילַאי דְּלֵית לֵיהּ וְלָא כְּלוּם? אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: אֵין מַטְבֵּעַ נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it taught in the baraita that he is standing on the threshing floor? The Gemara answers: He is standing on a threshing floor that is not his. The Gemara asks: And did the tanna go to all that trouble just to teach us the case of a naked man, i.e., one who has nothing at all? It is unlikely that a baraita would be devoted to so remote a case. Rather, must one not conclude from it that money is not acquired by means of a transaction of exchange? The Gemara affirms: Learn from it that this is the halakha.

Rachi non traduit

איכפל תנא כו'. נתעסק התנא וטרח להורות לנו הלכה בדבר שאינו מצוי שיהיה אדם עומד בגורן ערום אלא לאו ש''מ בגורן שאינו שלו אבל סודר יש לו ואפילו הכי הפירות צריך ליתן לו במתנה שאין המעות נקנין בחליפין:

Tossefoth non traduit

אלא ש''מ דאין מטבע נקנה בחליפין. ומ''ד נעשה חליפין נמי איתותב דמדאינו נקנה כ''ש שלא נעשה ונטר עד הכא כדי להקשות לתרוייהו ולכך המתין נמי עד הכא לומר וכן אמר עולא וכן אמר ר' אמי אמר רבי יוחנן משום דהך ברייתא מסייע להו:

וְאַף רַב פָּפָּא הֲדַר בֵּיהּ. כִּי הָא דְּרַב פָּפָּא הֲווֹ לֵיהּ תְּרֵיסַר אַלְפֵי דִּינָרֵי בֵּי חוֹזָאֵי, אַקְנִינְהוּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַחָא אַגַּב אַסִּיפָּא דְּבֵיתֵיהּ. כִּי אֲתָא, נְפַק לְאַפֵּיהּ עַד תְּווֹךְ.

Traduction

The Gemara relates: And even Rav Pappa retracted his previous statement that coins are acquired by means of a transaction of exchange, as in this incident in which Rav Pappa had twelve thousand dinars that he lent to another in Bei Ḥozai. He transferred ownership of the dinars to his agent, Rav Shmuel bar Aḥa, by means of granting acquisition of the threshold of his house to him, to enable the agent to demand repayment of the loan on his own behalf. This obviated the need for him to consult Rav Pappa in the case of every contingency, which would complicate matters. It is apparent from the fact that the transaction was effected by means of granting acquisition of the threshold that Rav Pappa concedes that coins are not acquired by means of a transaction of exchange. When Rav Shmuel bar Aḥa came after repayment of the loan, Rav Pappa was so pleased that he went out as far as Tevakh to meet him.

Rachi non traduit

ואף רב פפא הדר ביה. ממאי דאמר מטבע נקנית בחליפין:

ואקנינהו לרב שמואל. שהיה הולך לשם כדי שיביאם לו שאילו לא הקנה לו לא היה נותנם לו מי שהפקדון אצלו שאם יאבדו בדרך יחזור רב פפא ויתבעם לו:

אגב אסיפא דביתיה. מפתן ביתו אלמא מדאצטריך ליה לקנויינהו אגב קרקע ש''מ אין מטבע נקנה בחליפין:

עד תווך. שם מקום:

וְכֵן אָמַר עוּלָּא: אֵין מַטְבֵּעַ נַעֲשֶׂה חֲלִיפִין. וְכֵן אָמַר רַב אַסִּי: אֵין מַטְבֵּעַ נַעֲשֶׂה חֲלִיפִין, וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מַטְבֵּעַ נַעֲשֶׂה חֲלִיפִין.

Traduction

The Gemara adds: And likewise, Ulla says: Money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange. And likewise, Rav Asi says: Money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange. And likewise, Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange.

Rachi non traduit

וכן אמר עולא. האי וכן לעיל קאי אפלוגתא דרב ולוי:

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו תּוֹבְעִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק, וְאָמַר לַשּׁוּלְחָנִי: תֵּן לִי בְּדִינָר מָעוֹת וַאֲפַרְנְסֵם, וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ יָפֶה דִּינָר וּטְרֵיסִית מִמָּעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּבֵיתִי. אִם יֵשׁ לוֹ מָעוֹת – מוּתָּר, וְאִם לָאו – אָסוּר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין מַטְבֵּעַ נַעֲשֶׂה חֲלִיפִין, הָוְיָא לֵיהּ הַלְוָאָה, וְאָסוּר! אִשְׁתִּיק.

Traduction

Rabbi Abba raised an objection to the opinion of Ulla from a baraita: With regard to one whose donkey drivers or laborers were demanding payment of their wages from him in the marketplace, and he said to the money changer: Give me coins worth a dinar and I will provide for them, and later I will give you coins worth a dinar and a tereisit, a coin of lesser value, from money that I have at home, then if he has money at home at that time it is permitted, as it is not considered a loan and therefore the additional payment is not interest. But if he does not have money at home at that time, it is a loan and the additional payment is forbidden as interest. And if it enters your mind that money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange, then even in the case where the employer had money at home, since the money changer does not acquire the employer’s money at home by means of exchange, it is a loan and the additional payment is forbidden as interest. Ulla was silent.

Rachi non traduit

תובעין אותו. מעות שכרם ומזונותיהם:

תן לי בדינר מעות. תן לי פרוטות בשוה דינר והדינר אין עתה בידי אבל אני אעלה לך עד יום פלוני יפה דינר וטריסית קס''ד דינר יפה היוצא בהוצאה קאמר וטריסית מעה קטנה:

ואפרנסם. אעשה צרכיהם כלומר אסלקם מעלי כל צורך סיפוק קרי פרנסה קונדרי''ר בלע''ז:

אם יש לו בביתו. אותן מעות שהוא אומר:

מותר. קס''ד דכיון דיש לו הוו להו חליפין דהחליף אלו באלו אותן שבביתו באלו ומחמת דוחקו אוזיל גביה לתת לו טריסית יותר ואין כאן משום רבית שהרי אין כאן שכר המתנה שהרי אין ממתין לו כלום שהרי הוא פורעו מיד דמשמשך את מעות השולחני נקנה לו הדינר שבביתו בכל מקום שהוא:

ואם לאו אסור. דכיון דאין לו הדינר בביתו אין כאן חליפין אלא כשאר מכר בעלמא שהוא מתחייב לו הדינר לאותו זמן וטריסית מוסיף לו בשכר מעותיו שהמתין:

ואי אמרת אין מטבע נקנה בחליפין. ואין מטבע נעשה חליפין אפילו יש לו נמי אין קנוין לו במקום שהם שם ואין זו אלא הלואה ואע''ג דדרך מקח וממכר הוא קי''ל לקמן כללא דרביתא כל אגר נטר ליה. אסור אלא לאו שמע מינה מטבע נעשה חליפין ונקנה בחליפין דהא הכא תרוייהו מטבע נינהו של שולחני נעשה חליפין ושל בעל הבית נקנה בחליפין:

אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא אִידֵּי וְאִידֵּי בִּפְרוּטָטוֹת שָׁנוּ, דְּלֵיכָּא עֲלַיְיהוּ טִבְעָא. וְאִידֵּי וְאִידֵּי פֵּירָא הָווּ, וּמִשּׁוּם הָכִי נִקְּנוֹ בַּחֲלִיפִין. אֲמַר לֵיהּ: אִין, דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: יָפֶה דִּינָר וּטְרֵיסִית, וְלָא קָתָנֵי: דִּינָר יָפֶה וּטְרֵיסִית. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Rabbi Abba then said the following suggestion to Ulla: Perhaps the Sages taught this halakha in a case where both these coins that are in his house and those coins that he took from the money changer are perotetot, small perutot that are unminted, and the legal status of both these coins and those coins is that of a commodity; and due to that status they are acquired by means of a transaction of exchange. Ulla said to him: Yes, that is the case in the baraita, and the language of the baraita is also precise, as it teaches: I will give you coins worth a dinar and a tereisit, and it does not teach: I will give you an unflawed dinar and a tereisit. Evidently, the baraita is not referring to his giving an actual dinar coin but to other coins of lesser value that equal that value. The Gemara affirms: Learn from it that this is the case.

Rachi non traduit

אמר ליה. רבי אבא לעולא:

דלמא. מצית לתרוצינהו דאידי ואידי בין דשולחני בין דבעל הבית:

בפרוטטות. מעות של נחושת שהם עדיין בלא צורה כעין אסימון של כסף:

אמר ליה. עולא אין שפיר תרצת לה ודיקא נמי מדקאמר יפה דינר וטריסית דמשמע אעלה לך מפרוטטות שבבית שוה דינר וטריסית:

ולא קתני דינר יפה. דלישתמע דינר של כסף טוב וטבוע:

Tossefoth non traduit

אידי ואידי בפרוטטות. פירוש שולחני נתן לו פרוטטות ובעל הבית משלם לו פרוטטות דליכא עלייהו צורתא ולכך נעשה ונקנה בחליפין וא''ת ולימא שהשולחני נתן לו מעות ולא פרוטטות וכן נראה שהרי צריך ליתן לפועלים ובעל הבית הקנה לו בקנין סודר הפרוטטות שבביתו וי''ל דתן לי מעות משמע דבנתינה זאת אתחייב לך דינר וטריסית:

ולא תני דינר יפה. דמשמע דינר טוב וא''ת והיכי ס''ד דינר טוב והא ממעות שיש לי בביתי קתני וי''ל דמעות לאו היינו שמו של המטבע אלא כלומר ממטבעות שיש לי בבית ואית ספרים דלא גרסי בברייתא ממעות שיש לי בביתי:

רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם בְּדָמִים וּבִפְרוּטָטוֹת, כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ, נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר: הַלְוֵינִי עַד שֶׁיָּבֹא בְּנִי אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ.

Traduction

Rav Ashi said: Actually, it can be explained that there is no transaction by means of exchange in this case. Rather, it is a purchase with money and the tanna is referring to perotetot, and nevertheless there is no violation of the prohibition against interest. Since he has money at home, it is tantamount to saying: Lend me money until my son comes or until I find the key. That is not a loan, and the halakhot of interest do not apply.

Rachi non traduit

רב אשי אמר לעולם בפרוטטות. היא כדקאמרת מדקתני יפה דינר ומיהו טעמא לאו משום דנקנה בחליפין שאפי' התנה עמו בתורת דמים אין כאן רבית דאגר נטר ליה שאפי' הלואה אם יש לו בביתו מותר לתת לו עודף דהוה ליה הלויני עד שיבא בני:

Tossefoth non traduit

נעשה כאומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח. וא''ת נהי דשרי סאה בסאה בעד שיבא בני כו' סאה בסאתים כי הכא שנותן לו טריסית יותר אסור והוי רבית גמור וי''ל דהכא אינו נותן לו אותו מטבע עצמו שלקח אלא מין אחר דדמי למקח וממכר וה''ק כמו שמותר סאה בסאה דרך הלואה באומר עד שיבא בני משום דסאה בסאה רבית דרבנן ה''נ דרך מקח וממכר אפילו סאה בסאתים מותר באומר עד שיבא בני:

תָּא שְׁמַע: כָּל הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה – נִתְחַיֵּיב זֶה בַּחֲלִיפִין. כָּל הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר, מַאי נִיהוּ – מַטְבֵּעַ, וּשְׁמַע מִינַּהּ מַטְבֵּעַ נַעֲשֶׂה חֲלִיפִין!

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear proof from a mishna (Kiddushin 28a): With regard to all items used as monetary value for another item, i.e., instead of a buyer paying money to the seller, they exchange items of value with each other, once one party in the transaction acquires the item he is receiving, this party is obligated with regard to the item being exchanged for it. The Gemara analyzes this mishna: With regard to all items used as monetary value for another item, what does the mishna mean in this phrase? It means a coin, and learn from the mishna that a coin can be an item used to effect exchange.

Rachi non traduit

כל הנעשה דמים באחר. משנה היא בקדושין (דף כח.) וקס''ד דה''ק כל הרגיל להיות ניתן דמים באחר דהיינו מטבע:

כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין. אם נתנה בעלים בתורת חליפין בחליפי שור ופרה כיון שמשך בעל הפרה את המטבע נתחייב בעל המטבע בכל אונסין שיולדו בחליפין מעתה אם מת השור מת לו אע''פ שלא משך כו' אלמא קנה בחליפין של מטבע:

Tossefoth non traduit

כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין. לרב דאמר בכליו של קונה ה''פ כיון שזכה זה בעל החפץ במטבע נתחייב זה הלוקח באונסי חליפין דכל היכא דאיתיה דיליה הוא ואי ל''ג זה שני הכי פירושו כיון שזכה זה המוכר במטבע נתחייב איהו לשלם ללוקח החפץ שהוא חליפי המטבע וללוי דאמר בכליו של מקנה הוי פירושו אפכא דאי גרסינן זה שני הכי קאמר כיון שזכה זה הלוקח במטבע נתחייב המוכר ליתן לו חליפין ואי לא גרסינן זה שני הכי קאמר כיון שזכה הלוקח במטבע נתחייב הוא באונסי החפץ אי נמי ללוי הוי פי' זה כמו לרב וכיון שזכה זה פי' המוכר בהנאה שקבל ממנו הלוקח מטבע והדתנן (לקמן בבא מציעא דף ק.) המחליף פרה ללוי הוי פירושו המחליף פרה בהנאת קבלת חמור וכן החליף שור בפרה דבסמוך:

שמע מינה מטבע נעשה חליפין. ואע''ג דמעות אינם קונות ה''מ סתמא אבל אי מפרש בתורת חליפין קני א''נ אפי' בסתמא כיון דמחזיר לו המטבע כדרך להחזיר הסודר קנו החליפין וא''ת והלא יאמר נשרפו חטיך בעלייה י''ל דלא שכיח מילתא שיקנה המעות דרך חליפין דלא שכיח שיתן המוכר חפצו בחליפין מעות שאינם שוות המקח דדרך חליפין שאינם שוים מעות המקח ולא גזור רבנן כדאמר בסמוך גבי החליף דמי שור בפרה ובקנין סודר דשכיחא ליכא למיחש שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה דכיון דלא קיבל המוכר המעות טרח ומציל פן יסרב הלוקח ליתן לו המעות:

אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר:

Traduction

Rav Yehuda said: This is what the mishna is saying:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source